קומפוזיטים אנושיים‑בינה מלאכותית: גופים ביו-היברידיים – עתיד הרפואה
שתלי Neuralink במוח האדם והתקדמות בהנדסה גנטית מביאים מהפכה: גופים ביו-היברידיים שמציעים לא רק שיקום רפואי, אלא גם שדרוגים על-אנושיים. מה שבעבר נשמע כמו מדע בדיוני הופך למציאות עם ניסויים קליניים ומקרי בוחן שכבר יוצאים לדרך.
מה כולל גוף ביו-היברידי?
Neuralink מבצעת ניסויים בבני אדם, בהתבסס על הצלחות עם שבבי BCI בבעלי חיים. השתלים הללו מעמיקים את הממשק בין המוח למחשבים, ורשתות עצביות סינתטיות – מערכות היברידיות שנבחנות כיום – מבטיחות אינטגרציה חלקה אף יותר בין אדם לטכנולוגיה.
למה זה משנה?
הטכנולוגיה אינה משמשת רק לשיקום – היא נועדה להרחיב את הפוטנציאל הקוגניטיבי של האדם. BCI כבר נמצא בשימוש לטיפול בפרקינסון, שיתוק ומחלות נוירולוגיות אחרות. זהו צעד משמעותי לטרנסהומניזם, שמרחיב את היכולות הפיזיות והנפשיות גם יחד.
סיכונים ואתגרים אתיים
החיבור בין אדם ל-AI מעורר שאלות חדשות של פרטיות, בעלות על נתונים, ומשמעות הזהות האישית. גם הנדסה גנטית מציבה דילמות סביב "ילדים מעוצבים" ועלולה להעמיק פערים חברתיים אם הגישה לטכנולוגיה לא תהיה שוויונית.
ניסויים עדכניים
Neuralink כבר משתילה שבבים שמאפשרים תקשורת מוח-מחשב, עם הצלחות ראשונות בהחזרת תנועה מוגבלת. חוקרים מפתחים גם נוירונים ביו‑היברידיים – שצפויים לשמש בעתיד ככלי שיקום וחיזוק תפקוד נוירולוגי.
סיכום
גופים ביו-היברידיים הם כבר לא תיאוריה – אלא מציאות מתהווה. אם נשלוט נכון בהרחבה מלאכותית של גוף ונפש, הרפואה תוכל להציע פתרונות שמרפאים – וגם משדרגים.
📌 איזו מדינה תהיה הראשונה לייצר דור של "סופר-אנשים"?
✍ תורניקה • 27 ביוני 2025