אחסון מידע ב-DNA: מיקרוסופט משיקה ארכיון גנטי לעשרת אלפים שנה
מיקרוסופט ואוניברסיטת וושינגטון מובילות מהפכה בארכוב מידע גנטי – יוזמה שעשויה להפוך לעתיד של אחסון נתונים: אחסון מידע ב-DNA. הפרויקט משלב הפעלה בלייזר וטכנולוגיה ביוכימית כדי להציע חלופה בת קיימא לדיסקים קשיחים וכונני SSD מסורתיים.
איך זה עובד?
שיטת אחסון המידע ב-DNA ממירה קבצים דיגיטליים לקוד DNA סינתטי. מיקרוסופט ווושינגטון פיתחו מתקן אוטומטי המשלב אלגוריתמים, סינתזה מולקולרית וריצוף. כיום, הם הצליחו לאחסן ולשלוף טקסטים ותמונות – זהו המחזור המלא הראשון שבו כל התהליך הושלם בהצלחה.
למה זה מהפכני?
הצפיפות והעמידות של DNA יוצאות דופן: גרם אחד מסוגל לאחסן מעל זטאבייט של מידע ולהשתמר אלפי שנים. מחקרים מראים כי 20 גרם DNA סינתטי עשויים להחליף את כל נפח האחסון של מרכז נתונים מודרני.
אתגרים טכנולוגיים
למרות הפוטנציאל, עדיין אין מסחור – עלויות סינתזה וקריאה של DNA גבוהות מאוד, וקצב הכתיבה איטי יחסית. ובכל זאת, כבר הצליחו לארכב למעלה מ-200 מגה-בייט בצורה יציבה. מומחים מעריכים שהשימוש הרחב יגיע בין 2030 ל-2035, ככל שהעלויות יירדו והטכנולוגיה תשתפר.
שימושים פוטנציאליים ושאלות אתיות
השימושים נעים משימור מורשת תרבותית וארכיונים מדינתיים ועד הגנה על נתונים רגישים לאורך זמן. במקביל, עולות סוגיות ביו-אתיות: למי שייך המידע הגנטי? כיצד גנטיקה סינתטית מוסדרת, ועד כמה בטוח מידע כזה?
סיכום
הארכיון DNA מסמן עתיד שבו מידע יישמר במולקולות ביולוגיות – דחוס, עמיד ומתאים לשימור למאות ואף אלפי שנים. אבל ההצלחה תלויה בעלויות, אבטחה ואמון הציבור.
📌 האם האנושות באמת תוכל לשמר ידע לאלפי שנים באמצעות DNA?
✍ תורניקה • 27 ביוני 2025